<h1>העיטור אות ג' גט</h1>
<h2>דף כא:</h2>
גרסינן בערכין בפרק האומר משקלי עלי האי מאן דמסר מודעה אגיטא מודעיה מודעה כו' עד מהו דתימא בטוליה בטליה קא משמע לן עד דאמר בעל בטלתיה הלכך לית ליה לממסר גיטא עד דמבטל ליה בעל כל מודעה דמסר. וכתב הרב המחבר צריכין העדים לקנות מן הבעל בשעת צווי הגט קנין בביטול כל מודעי דמסר וכותבין שטר בפני עצמו קנו מינאי בדלא אניסנא דכל מודעי ותנאי ומודעי דנפקין מגו מודעי דמסרית אנא פלוני בן פלוני על גיטא דפלנית להוון בטילין ומבוטלין בכל לישני דאמור רבנן דמיבטלי בהון מודעי. ומסתברא דקנין שופרא הוא. ואי לאו דחזינא לכלהו רבוותא קמאי אמינא למכתב ביטול מודעי בגו גיטא. וחזינא דאיתשילו קמאי בהא. תשובה לגאון דלא צריך קנין ומודעה דגט ומתנה הוא כגון שאמר לעדים דעו שאני כותב גט לאשתי או מתנה לפלני. ואין דעתי נכונה לזאת. ובטל הגט והמתנה הרי אלו הדברים מבטלין את הגט אלא אם כן אמר בפני פלוני ופלוני עדים ביטלתי את המודעה. ואין צריך קנין לא כשנותן רשות לסופר לכתוב ולא בביטול מודעי. וכן הלכתא. וכן כתב רבינו האי דאין צריך קנין אלא בפיו מבטל המודעה ודאי לכתחלה תקנו שמבטל המודעה ואם לא מסר מודעא ולא ביטל מודעה הגט כשר.
